דלג על בר עליון
בר עליון
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר ימין
בר ימין
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners
הצטרפות לעמותה
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners

"מיונים ללוויינים"

הקמת ביתן מורשת חי"ק במוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ביפו

מאת סא"ל (מיל') חגי גרי

"15 במאי 1948. העירו אותי פעמיים הלילה. באחת - להודיע לי שטרומן מכיר במדינה היהודית, בארבע וחצי - ברווח שבין שתי שעות אלה לא ישנתי עוד - שאנשינו באמריקה דורשים שאדבר ברדיו. הלכתי עם יאן לסטודיו של ה"הגנה" במחנה יונה. הדיבור הסתדר רק ברבע אחרי חמש, ובתוך כדי דיבורי הופצצה תל-אביב - ניכר היה שבסביבות שדה התעופה. סיימתי את דברי - אם כי לא בקלות ואמרתי שברגע זה מפציצים תל-אביב ונסעתי לשדה התעופה".
(מתוך יומנו של דוד בן גוריון)

ההיסטוריונים ידעו לומר שה"סטודיו" היא תחנת השידור של ה"הגנה" ששכנה במחנה יונה בת"א, במקום בו נמצא היום גן העצמאות, ו"יאן" הוא כמובן יעקב ינובסקי (ינאי), ראש שירות הקשר של ה"הגנה" באותה עת ולימים הקשר"ר הראשון של צה"ל.

המשדר שבאמצעותו שידר דוד בן גוריון את אותו שידור היסטורי לארה"ב, לא נמצא לצערנו. אולם משדר דומה, מוסווה בתוך מזוודה, ששימש לשידורי ה"הגנה" באותם ימים, מוצג לתפארת, יחד עם עוד עשרות מכשירי קשר היסטוריים, בביתן מורשת חיל הקשר והתקשוב, במוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ביפו.

הרעיון להקמת המוזיאון עלה לגמרי במקרה. בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר עסקנו בהפקת ערכת מורשת של מבצע "קדש", אחת מאותן ערכות הדרכה של מורשת חי"ק שאנו מייצרים בעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, חיפשתי מכשיר קשר מאותה תקופה. אחרי חיפושים רבים במקומות שונים בארץ, מצאתיו לבסוף במוזיאון בתי האוסף ביפו, במחסן עלוב ומטונף, יחד עם עשרות מכשירים חלודים ומוזנחים.

הזדעזעתי מן המראה שנגלה לפני וזה מאוד נגע ללבי. הצעתי מיד להנהלת העמותה שנציל את הציוד ההיסטורי ונשמר אותו. במקביל פנינו למנהל בתי האוסף דאז מר צבי עדן, שהציע לנו ביתן לשימור הציוד. האלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה, הגדיל לעשות והחליט שלא רק נשמר את הציוד, אלא נקים ביתן לחיל הקשר.

מכאן התחלנו להניע את הגלגל. יחד עם קצין קשר אלקטרוניקה ומחשבים ראשי דאז רתמנו לנושא את ראש אט"ל דאז, האלוף זאבי (פרקש), הבאנו אותו לביקור בבתי האוסף ובו במקום קיבלנו אישור לצאת לדרך, כאשר אט"ל מקצה למשימה כמיליון שקל, חלקם בכסף וחלקם בשעות עבודה של מש"א 7300. הצוות המוביל מטעם העמותה כלל את אל"מ (מיל') חיליק בורשטיין, שהופקד על איסוף הציוד ושיקומו, סא"ל (מיל') קובי כוכב כממונה על הבינוי ואני מוניתי כמוביל של הנושא וכאחראי לקביעת התכנים והכנתם. מולנו מונה פרויקטור חילי מטעם מקשר"ר, סא"ל איציק אלנקווה.

 

הגדרנו את הרציונל ואת יעוד הביתן כדלקמן:

להציג את ההיסטוריה ופרקי מורשת של חיל הקשר, באמצעות הציוד והטכנולוגיה תוך שילוב גורם האדם.

לאפשר למבקרים לראות ולשמוע במקום מרוכז את ההיסטוריה והמורשת של החיל.

לשמר את העבר המפואר של חי"ק.

לשמר במקום מרוכז את אמצעי הקשר ולדורותיהם.

לטפח את המורל וגאוות היחידה של המשרתים בחי"ק.

לגרום למוטיבציה לבני הנוער לשרת בחיל הקשר והתקשוב.

.סא"ל אלנקווה: "כדי להוציא לפועל את תוכנית בניית הביתן, עברנו לא מעט תלאות. נאלצנו לעבור מספר פרוצדורות משפטיות מכיוון שעבדנו (הצבא) בתקציב משותף עם גוף אזרחי (העמותה להנצחת חללי חי"ק). מציאת פתרון לבעיות הכספיות בלבד ארך כשנה.

"השלב הראשון בעבודה היה שיפוץ המבנה שקיבלנו. בנושא זה עסק בעיקר סא"ל (מיל') קובי כוכב מטעם העמותה. כשזה הסתיים פנינו לאדריכלית הגב' קלוד גרונדמן, שתכננה את עיצוב הפנים ואילו מרבית עבודות הביצוע של תשתית התצוגה הוטלו על מש"א 7300. התפקיד שלי היה בעיקר לוגיסטי - לדאוג לאיתור הציוד, לשיפוצו ולהבאתו למוזיאון. כמו כן, היה עלי לתאם את גורמי החיל האחרים, כגון: תקציבים, בינוי, מש"א 7300, בית הספר הארצי לקשר (בה"ד 7), ענף תורה ואחרים. על כל המלאכה הזו ניצח סגן קשר"ר דאז אל"ם ארנון זוארץ". 

באשר לתכנים - רצינו ליצור משהו מוחשי, לכן התצוגה עובדת על מספר חושים ומשלבת תצוגה של ציוד קשר היסטורי, סרטונים, קטעי וידיאו, אודיו, תמונות וטקסטים.

יחד עם זאת, רצינו שהתכנים יענו לייעודו של הביתן, דהיינו הצגת פרקי מורשת באמצעות הציוד והטכנולוגיה, תוך שילוב גורם האדם, שימור העבר וטיפוח גאוות היחידה.

תולדות חיל הקשר מוצגים בביתן בסדר כרונולוגי, תוך חלוקה לשש תקופות עיקריות. כל תקופה מעוצבת בתוך עמדה מיוחדת הבנויה ממספר רבדים, כולל הדפסה ע"ג מתכת, תמונות, זכוכית קדמית, סרגל זמן, מחשב עם התכנים הדיגיטליים, מסך LCD, ויטרינה עם הציוד ההיסטורי של התקופה. כל תקופה אופיינה בכמה משפטי רקע המתנוססים בראש העמדה. ואלה שש התקופות וכותרותיהן :

1937-1947

משירות הקשר בהגנה עד חיל הקשר בצה"ל עושים קשר "יש מאין".

"בתקופת המנדט הבריטי בארץ, נוכח התקפות הערבים וגזירות השלטון, נזקק היישוב היהודי לשרות קשר עצמאי ואמין, בפריסה ארצית. כך הוקם שירות הקשר של ה"הגנה", שהתבסס על ציוד דל. אנשי שירות הקשר פעלו ביישובים, באוניות המעפילים ובאירופה הכבושה".

כאן ניתן לראות את הציוד הדל והאופייני של אותה תקופה כמו : דגלי איתות, יוני דואר, הליוגרף, פנס איתות, "מזוודת שידור" מחתרתית ששוחזרה, מקלט "מוסיקה" (משדר מוסווה). לוח סימני המורס ומפתח המורס המיתולוגי.

 

1948-1956

הקמת החיל ומיסוד השליטה הקשר, חוט השדרה של הצבא.

"במהלך מלחמת העצמאות הפך שירות הקשר לחיל מאורגן ומקצועי בצה"ל, המספק מענה של קשר ושליטה בהתאם לתנאי הלחימה. יכולות אלה עמדו לזכות חיל הקשר גם בפעולות הגמול של שנות ה-50 ובמבצע "קדש". הנחישות ועוז הרוח שגילו לוחמי הקשר התגלו בסיסמא: "המברק עבור יעבור".

שמה של התקופה מעיד על תוכנה ואכן, לראשונה מופיע כאן ציוד הקשר שנרכש ערב מלחמת העצמאות, כמו: מק- 536, מק- 300, מק- 190/191, מק- 508/608, טל-8, מרכזיה-71 ועוד.

1957-1973

ההתפתחות הטכנולוגית וצמיחת החיל מהפך טכנולוגי ושלוש מלחמות.

"ברוח ההתפתחות מתחיל עידן חיל הקשר והאלקטרוניקה. שלוש המלחמות שהתחוללו בתקופה זו (ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים) ותוצאותיהן חייבו את החיל לתת מענה לפריסה המורחבת של צה"ל. כך נכנסו לשימוש אמצעי קשר ארוכי טווח, הוקם מערך לוחמה אלקטרונית והופעלו שיטות שליטה חדשות תחת הסיסמא : "חיל הקשר והאלקטרוניקה זרוע המפקד לפיקוד ולשליטה".

כאן נחשף המבקר לציוד כמו מק- 6, מק-10, GRC, VRC, ציוד רדיו טלפון, מק-106, ציוד ל"א ונל"א, טל-401, מק-1, מק-74, מק-25, טפ-10, טל-312.

 

1974-1994

התעצמות החיל והקשר לשלום - קשר ארוך טווח.

"תקופה רבת תהפוכות ואתגרים : הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, פריסה מחודשת של צה"ל ומלחמה בטרור. מתחיל עידן הקשר הבטוח, מערך המחשוב של כוחות היבשה עובר לאחריות החיל ושמו מוסב לחיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים. במבצע "יונתן" באפריקה ובלחימה בלבנון הוכחה בעליל יכולת החיל ליצור קשר אמין לטווחים ארוכים בתנאים מורכבים".

כאן ניתן לראות את ה-מק-174, טל-410, מק-604, סדרת מכשירי "בית היוצר", מק-90, מרכ-22, טל-1312 ואת המחשב הראשון של צה"ל (מחשב "פילקו 2000").

 

1995-2003

מהפכת המידע והמעבר לעידן המחשוב צבא יבשה דיגיטלי.

"בעקבות מהפכת המידע בעולם נכנס החיל לעידן המחשוב : פיתוח וייצור אמצעים חדישים בתחום השליטה והבקרה; תקשורת רחבת סרט; טלפון נייד מוצפן; העברת נתונים בקצב מהיר. כל אלה היוו מרכיב חיוני בזירת הלחימה בטרור, כמאמר הסיסמא : "לדעת ראשון, להחליט ראשון ולפעול נכון".

כאן ניתן לראות כבר את הציוד של ימינו העונה לאתגרים החדשים.

 

2005 ואילך

עידן התקשוב השמיים הם לא הגבול.

"לראשונה מוקם במטכ"ל גוף המתווה מדיניות תקשוב אחידה לכל זרועות צה"ל, הוא אגף הקשר והתקשוב. שם החיל מוסב לחיל הקשר והתקשוב. החיל נכנס לעידן הקשר הלווייני; פותחה התפיסה של "צה"ל ברשת" מעבר משימוש בצינורות מידע לרשת מידע אחידה ולראייה תקשובית אחידה לכל זרועות צה"ל. חזון התקשוב להוביל את צה"ל לעליונות במידע, ברוח הסיסמא : "להילחם ולחיות ברשת".

בעמדה זו מוצג מיזער מן הציוד המתוחכם והעתידי שבשימוש צה"ל.

 

 

בנוסף לעמדות של התקופות מוצגים בביתן בעלי העיטורים והצל"שים, חתני פרס ביטחון ישראל, הקשר"רים לדורותיהם ועמדת הנצחה לחללי החיל "גלעד לזכרם".

 

במרכז הביתן נמצא המיצג המרכזי המתאר את מערכות הקשר והתקשוב העתידיות ומנגד מברקים ומסמכים היסטוריים מן העבר. מיצג זה מבטא יותר מכל את שמו של הביתן "מיונים ללוויינים".

ברחבה שליד הביתן מוצגים נגמ"ש פיקוד מזווד, תיבת קשר על ציודה ואנטנות לסוגיהן.

 

כדי להכין את התכנים לביתן נברתי בספרים ובמסמכים, בתמונות ובסרטים וביליתי שעות וימים בארכיונים ובמוזיאונים רלבנטיים. התייעצתי עם חברים ותיקים מחיל הקשר משנותיו הראשונות ונעזרתי בכרכי הביטאון של החיל "קשר ואלקטרוניקה" שבזמנו נמניתי עם עורכיו. סייעו בידי סא"ל גבי שריג ההיסטוריון של חיל הקשר, סא"ל מייק שניר וסא"ל אודי קאוף, שתרגמו את הטקסטים לאנגלית ואל"מ גרשון גולן שסייע בזיהוי הציוד ההיסטורי. בסופו של דבר התכנים מציגים את מה שרצינו : הרבה מן העבר, מעט מן ההווה והבזק לכיוון העתיד.

 

תכנון הביתן והקמתו החלו בשנת 1999 והביתן נחנך בגרסתו הראשונה ב-3 בדצמבר 2001, בעיצובה של האדריכלית קלוד גרונדמן.

כעבור עשר שנים בשנת 2011, עבר הביתן שדרוג ועדכון והותאם לעידן התקשוב, בעיצובה של חברת "בת שבע גרפיקס" והוא נחנך מחדש בטקס חגיגי ב-2 ביוני 2011.


סיפורו של חיל הקשר הוא סיפור מיוחד במינו. הוא סיפורה של יצירתיות יוצאת מן הכלל שלא פסקה מאז יוני הדואר ודגלי האיתות, דרך מערכות טכנולוגיות שהחלו במזוודות שידור, רשתות מורס ועד למערכות האלקטרוניות הממוחשבות והמתוחכמות של ימינו, החוצות כיום כל דמיון. ביתן חי"ק מאפשר למבקרים לעמוד על ההתפתחויות בשני מימדים עיקריים - האדם והטכנולוגיה - ומבחינה זו הוא עונה על המטרה שלשמה הוא הוקם ומשתלב יפה במוזיאון בתי האוסף.

לסיום, מן הראוי לצטט קטע מדבריה של ד"ר שולמית קרן, מנהלת יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, בטקס חנוכת הביתן :

"מוזיאון בתי האוסף, שהוא אחד מ-12 המוזיאונים המופעלים על ידי משרד הביטחון, מיועד לספר את ההיסטוריה של מלחמות ישראל על ידי הצגת  מערכות הנשק והלחימה ששימשו את צה"ל מראשיתו, תוך הדגשת התפתחותן של מערכות אלו. בכך, משקף המוזיאון את תהליכי המודרניזציה המדעית והטכנולוגית שחלו בצה"ל ובחברה הישראלית כולה. ביתן חיל הקשר יהווה,ללא ספק, אחת האטרקציות העיקריות מבחינה זו, ואני רואה אותו לא רק כחלק מהצגה מוזיאלית של מוצגים, אלא כחלק ממערך חינוכי מקיף, שבו המוזיאון משמש כלי להעברת מורשת החילות השונים בצה"ל כמו גם להדגשת האתגרים שעמדו - ועדיין עומדים - בפני מדינת ישראל, והחשיבות של היצירתיות הנדרשת לעמידה באתגרים אלה."

 

הדפסשלח לחבר
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
סרטון העמותה
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
מפגשי טכנולוגיה בשלישי
דלג על Banners
Banners
אירוע בווידאו
עבור לתוכן העמוד