דלג על בר עליון
בר עליון
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר ימין
בר ימין
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners
הצטרפות לעמותה
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners

דואר אוויר

מאת סא"ל (מיל') חגי גרי

30/08/2012

 

נוח היה, כנראה, הראשון שהפעיל את היונה כאמצעי קשר, כדי לקבל מידע על המבול. מאז, המשיכה היונה לשמש כאמצעי להעברת מידע לאורך ההיסטוריה, החל מימי קדם, ימי הביניים, העת החדשה ועד לתחילת שנות החמישים של המאה העשרים.

 

תורת היונאות להעברת מידע מבוססת על העיקרון שלפיו, כפי הנראה, הרצון הטבעי של היונה הוא לחזור לשובך המוצא שלה, כשהיא מונחית ע"י חוש טבעי. המשמעות היא שדואר יונים יכול לפעול רק כשהשולח מחזיק את היונים של המקבל. יונת דואר מאומנת ומאולפת היטב מסוגלת לעוף לטווח של עד 1,000 ק"מ, במהירות של כ-70 קמ"ש ולגמוא מרחק של כ-750 ק"מ ביום. התשדורות שהעבירו יוני דואר נכתבו על נייר דקיק ("נייר יונים" בפי הממלוכים), הוכנסו לתוך גליל קטן – טוטף – והוצמדו לרגליהן. תשדורת כזו בתקופת ה"הגנה" כונתה בשם "יונוגרמה" (מלשון טלגרמה– מברק).

 

הראשונים עליהם ידוע שהשתמשו ביוני דואר, היו הסוחרים הפיניקים שהפליגו למסעות סחר בים התיכון. היוונים השתמשו ביונים על מנת להודיע על תוצאות המשחקים האולימפיים וכדי לבשר על ניצחונות בשדה הקרב. סופר רומאי מייחס ליוליוס קיסר שימוש ביוני דואר. ג'ינגיס חאן שיגר יונים משדות הקרב ומרקו פולו מביע את התפעלותו משימוש ביוני דואר בסין בתחילת המאה ה-13.

 

הפרחת יונת דואר בתרגיל "צמד" - 1951, שער "במחנה"

 

 

בעת החדשה היה השימוש ביוני דואר נפוץ במיוחד. בשנת 1815 הייתה זו יונת דואר שיצאה מצרפת, חצתה את תעלת למאנש, הגיעה לאנגליה ובישרה על מפלתו של נפוליון בקרב ווטרלו, שלושה ימים לפני שהגיע לשם שליחו של ולינגטון. פול רויטר, מייסד סוכנות "רויטרס", השתמש בצי של 45 יונים להעברת חדשות ומחירי מניות בין בריסל לאאכן שבגרמניה (1850). במלחמת פרוסיה-צרפת (1870- 1871) השתמשו הצרפתים ביונים בעת המצור על פריז.

 

במלחמת העולם הראשונה הומצא ע"י צרפתי מנשא מיוחד - "השובך הנודד" (או "השובך הקרבי" בפי יונאי הקשר), ונעשה בו שימוש נרחב. יון דואר בשם שר אמי עוטר "בצלב המלחמה" על העברת 12 הודעות למרות היותו פצוע. הוא גם זכה להיות מונצח במוזיאון המודיעין בוושינגטון.

תקשורת בין טנקים למפקדות בוצעה באמצעות יונים בעת הישארות מאחורי קווי האויב, למרות תנאי המחיה הקשים ליונים בתוך הטנק, כמו חום, חוסר אוורור, ריחות שמנים ורעשי מנוע.

 

במלחמת העולם השנייה נעשה שימוש רב ביונים ע"י שירותי הריגול הבריטיים והצרפתיים. אנשי קומנדו וסוכני ביון הוצנחו בעורף האויב עם מנשאי יונים ואלה שיגרו מסרים ממקום הימצאם. הנודעות ביותר מבין יוני הדואר במלחמת העולם השנייה היו שלוש: ה"פילוטלוק" הבריטית, שהצילה שישה אנשי צוות של מפציץ שנפל לים, ה"מרקיורי" האמריקנית, שעל אף היותה פצועה, העבירה ידיעות שעזרו לתקן כיווני אש של תותחי בנות הברית נגד הגרמנים, וה- G.I.JOE. הבריטית, שהעבירה ידיעה על כיבוש עיר איטלקית בידי כוח בריטי, ממש ברגע האחרון לפני ששיגרו מפציצים כדי לתקוף את העיר וכך ניצלו חייהם של חיילים בריטים רבים. לעומת  זאת, חיל האוויר הבריטי הפעיל בזים (עופות דורסים) ליירוט יוני דואר גרמניות שנחשדו בנשיאת מסרים מודיעיניים.

 

 

 

השימוש ביוני דואר עומד במרכזה של אחת הפרשיות הדרמטיות שחווה היישוב העברי בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה – חיסולה של מחתרת ניל"י. היו אלה אנשי המחתרת שביצעו את הניסיון הראשון בארץ להשתמש ביוני דואר. 13 יוני דואר שוגרו מזיכרון יעקב ומעתלית לעבר הכוחות הבריטיים שחנו בפורט-סעיד בין החודשים יולי לספטמבר 1917, והעבירו להם מידע מודיעיני על מצב הצבא הטורקי, ששלט אז בארץ. שלוש היונים האחרונות שוגרו ב-3 בספטמבר 1917, אחת מהן נחתה, לרוע המזל, בחצר המושל הטורקי  בקיסריה, נתפסה שם וגרמה לחיסולה של מחתרת ניל"י בידי השלטונות העותומניים ולמותה הטראגי של שרה אהרונסון, היא "גיבורת ניל"י".

  

קשר היונים היווה את אחד מאמצעי הקשר ב"שירות הקשר" של ה"הגנה". אברהם עץ-הדר מירושלים וד"ר צבי לוין (צ'רלי) מתל אביב היו "נושאי הדגל" בתחום זה. ב-7 ביוני 1939 ערך עץ-הדר "ניסוי  שכנוע" בפני צמרת פיקוד ה"הגנה". הוא הפריח יונת דואר עם טוטף ויונוגרמה בתוכו מבית הוועד הפועל בתל אביב, שהגיעה בשלום לשובך בירושלים. בניסוי נכחו ישראל גלילי ומפקדי ה"הגנה" הבכירים, שהמליצו בפני בן-גוריון לרכוש יוני דואר.

בן גוריון הקציב 75 לירות ארצישראליות ושלח את עץ-הדר לבלגיה לרכוש יונים. עץ-הדר גייס שם את  סכומי הכסף הדרושים וחזר לארץ עם 144 יונים. השובך הראשון הוקם בירושלים והיונים טופלו ע"י עץ-הדר. השובך השני הוקם בתל אביב על גג ביתו של צבי לוין והיונים טופלו על-ידו. בהמשך הוקמו שובכים אזוריים בקרית חיים, בכפר מנחם, ביגור, בגבעת ברנר, בגדרה ובמקומות נוספים. מכאן ואילך הלך וגבר השימוש בקשר יונים, בעיקר לקשר בין יישובים, במבצעי ההתיישבות, בפעולות ה"הגנה", במסעות הפלמ"ח ועד לשימוש מבצעי במלחמת העצמאות ובראשית צה"ל.

 

ב"ליל הגשרים" (17 ביוני 1946) פוצצו בו-זמנית ע"י כוחות "ההגנה" והפלמ"ח 11 גשרים בגבולות א"י. על פי התכנון, אחד מאמצעי הקשר במבצע זה היה צריך להיות שימוש ביוני דואר. בסופו של דבר, רק היחידה שפוצצה את גשר אלנבי (בפיקודו של חיים בר לב, לימים הרמטכ"ל) הצטיידה בזוג יונים ושחררה אותן בעת הנסיגה הסבוכה. אחת היונים הגיעה לשובך בכפר מנחם עם הידיעה על תוצאות הפעולה.

 

מסעות הפלמ"ח היו מן האימונים המפרכים והמפורסמים ב"הגנה" והפלוגות נהגו לקחת איתן יוני דואר על מנת לדווח על המצב במסע. בתום המסע לאום רשרש (אילת) נשלחה יונה והגיעה בשלום לשובך בכפר מנחם – טווח של 240 ק"מ.

 

באחד ממבצעי ההתיישבות הגדולים לפני קום המדינה, ב-6 באוקטובר 1946 (מוצאי יום הכיפורים), עלו על הקרקע בו-זמנית 11 נקודות יישוב בנגב. ידוע על חמש נקודות מתוך ה-11 שבהן היו יוני דואר, ואלה העבירו את תמונת המצב על הנעשה ביישובים החדשים.

 

שימוש נפוץ ביונים נעשה במלחמת העצמאות. בשיירת יחיעם המפורסמת, שעלתה לקיבוץ הנצור ב-27 במרץ 1948, היו גם 14 יונים מאולפות והן נהרגו יחד עם ארבעים ושבעה חללי השיירה בצומת כברי.

ב- 12 במאי 1948, ביום הקרב האחרון לפני נפילת גוש עציון, נשלחו מהגוש הנצור שתי יונים. שתיהן הביאו פרטים על התקפת טנקים כבדה על יישובי הגוש ובקשה לסיוע אווירי.

ב-14 במאי 1948, שוגרה יונה מעטרות הנצורה, ועל אף הסערה והגשם, הגיעה לירושלים תוך 14 דקות בלבד, והביאה ידיעה כי לרגל תקלה נשאר היישוב ללא קשר אלחוטי. ב-16 במאי 1948 שוגרה יונה מנוה יעקב לירושלים עם בקשה לפנות אותם כי לא יחזיקו מעמד עד הבוקר. באותו לילה נסוגו אנשי עטרות ונווה יעקב לעבר הר הצופים.

 


עם הקמת צה"ל הוקמה גם יחידת היונאים של חיל הקשר, שכללה כ-800 יונים. היחידה שכנה במטה חיל הקשר בשרונה, ליד תל אביב (כיום הקריה), ובחודש מרץ 1949 הועברה לבה"ד 7 ("גבעת האלחוט" דאז). נקבעו תקנים ליחידה, דרכי טיפול ביונים, תורת הפעלה, ספרות מקצועית, אימונים ושגרה.

למפקדה הראשון של היחידה התמנה שמעון הנדלר (לימים אבידור), איש גבעת ברנר ומקים השובך בקיבוץ, מעמודי התווך של ארגון מגדלי היונים בארץ.

 

צה"ל בראשית דרכו עשה שימוש נרחב בקשר יונים, הן באימונים והן במבצעים. בתרגיל הצה"לי הדו-צדדי הגדול הראשון, תרגיל "צמד", שהתקיים בשנת 1951, הופעל קשר יונים והנושא אף זכה לכיסוי תקשורתי בשבועון "במחנה", לרבות תמונת שער (ראה תמונה).

 

בשנת 1953 היו ביחידה כ-1,000 יונים. השובך המרכזי היה בבה"ד 7 ושובכים אזוריים היו בנצרת, בירושלים, בבאר שבע, באילת וביחידות צה"ל, לרבות בגדוד 890. הצנחנים התאמנו בצניחה עם יונים, באמצעות סל נשיאה שנקשר לחגורת הצנחן והיונים שוחררו מהסל עם נחיתת הצנחן על הקרקע. במבצע "קדש", צנחו הצנחנים במיתלה עם יוני דואר. אגב, קצין הקשר הגדודי של גדוד 890 בראשית שנות החמישים, שהפעיל את היונים, היה לא אחר מאשר קלמן מגן (לימים אלוף, מפקד אוגדה 252, שנפטר באופן פתאומי, בתום מלחמת יום הכיפורים).

 

ככל שחיל הקשר התקדם ואמצעי הקשר השתכללו, הלך והצטמצם השימוש ביונים בצה"ל, עד לחיסולה הסופית של יחידת היונאים בסוף שנות החמישים.

 

עם חיסול היחידה הוקמה בבה"ד 7 אנדרטה ליונה האלמונית, שהתנוססה לתפארת כל באי הבסיס והחיל. אולם, למרבה הצער, הפיתוח והקדמה גוברים, כידוע, במרבית המקרים, על שימור של אתרים היסטוריים. גם כאן, בעת הרחבת הבסיס, כנראה שהדחפורים עלו על האנדרטה וכך נעלם מן העולם שריד מורשת אחרון לתקופה מרתקת.

 

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לשחזר את האנדרטה אך הם לא צלחו. בתחילת שנת 2012, במסגרת טכס השקת ערכת מורשת על בה"ד 7, שנערך בעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, סיפרתי, בין היתר, על נפלאות השימוש ביוני דואר וגם קראתי שיר שחיברתי במיוחד לרגל האירוע, המבטא את רוח התקופה. פניתי למפקד הבסיס אל"ם מיקי בוסקילה, ואמרתי שהגיע הזמן לשחזר את האנדרטה ולהקימה מחדש. המפקד הכריז מיד שהוא "מרים את הכפפה".

 

בחודש מרץ 2012, במסגרת ערב הוקרה למפקדי בה"ד 7 לדורותיהם, נערך טכס הסרת הלוט מעל האנדרטה שהוקמה מחדש. להפתעתי הרבה, הוצב גם לוח זכוכית גדול ליד האנדרטה ועליו חרוטות מילות השיר. אכן, הפתעה נעימה ומרגשת, אך מעבר לכך, חשוב ביותר ששריד מורשת לתקופה מרתקת הושב על כנו, למען הדורות הבאים.

 

האנדרטה המקורית בבה"ד 7

 

האנדרטה המחודשת בבה"ד 7

 

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
סרטון העמותה
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
מפגשי טכנולוגיה בשלישי
דלג על Banners
Banners
אירוע בווידאו
עבור לתוכן העמוד